מכופף הבננות

תמונת אילוסטרציה על מטע אבוקדו – AI חבר דגניה א', בן 84, תובע להחיל את הוראות צו ההרחבה בחקלאות על שכרו כעובד מטע הבננות "אני נולדתי בקיבוץ. לקחו את כל הקיבוץ, הפכו אותו לגמרי, ואמרו שאין יותר אידיאולוגיה", אמר חבר קבוצת דגניה א', בן 84, בדיון שהתקיים לאחרונה, לפני השופטת ברכה לחמן, בבית משפט השלום

חבר קיבוץ שואל: למה חייבו אותי בבנק ולא שאלו אותי…

חבר קיבוץ פנה למדור והלין על כך שקיבוצו אינו מקיים את החוק שחל על התשלומים שהקיבוץ מחייב בהם את חשבונו בבנק. החבר מספר כי לפי המקובל בקיבוצו הוא חתם לטובת הקיבוץ על "הרשאה לחיוב חשבון הבנק" שלו בחיובים שגרתיים: צריכת חשמל, מים, חינוך וכו', ועל כך אינו מלין, מה-עוד שלעת קליטתו נכללה הוראה על כך

תקנות חדשות מסדירות את ההצבעה בקלפי דיגיטלית בקיבוץ

קיבוצים רבים, נוהגים לקיים הצבעה בדרך אלקטרונית תוך הישענות על החלטות אסיפה והוראות בתקנון האגודה לגבי הצבעה חשאית בקלפי או הנחיות ממשרד רשמת האגודות שיצאו בעבר. בהצבעה אלקטרונית ישנם יתרונות ניכרים, ובהם הגברת המעורבות של החברים בהצבעה ומהירות בהליכי סיכום ההצבעה ותוצאותיה. ההצבעות הארציות האחרונות באמצעות קלפי אלקטרונית בבחירות למזכ"ל התנועה, הוסיפו והדגימו את התועלת

הזורעים בדמעה, פנסיה בקיבוץ יקבלו

המעבר מהקיבוץ השיתופי בו התקיים "שיוויון ערך העבודה" עם תקציב שיוויוני לחבר (ובכלל זה, לחברים בגיל הפרישה) לקיבוץ המתחדש – בו "התקציב" הוא דיפרצניאלי, עורר מחלוקות בין החברים לבין הקיבוץ. 33 חברים וותיקים, מקיבוץ הזורע, מרביתם בעשור השמיני לחייהם, חלקו אופן חישוב תקציב הפרישה שהעניק להם קיבוצם במשך מספר שנים. באמצעות עורכות הדין, עדן ענבר

בקיבוץ: הקרב על הנשמה

הפרעת דחק פוסט טראומטית אם נחוצה עוד מודעות למשמעות "הפרעת דחק פוסט טראומטית" (הַלֶּמֶת, לפי האקדמיה ללשון עברית) שהלם קרב הוא אחד המקרים שלה, הסיפור הבא ידגים והוא מובא כאן כדי להוסיף לחובה של כולנו להיות מודעים לכך. סיפור עצוב. עוד רובד שהמלחמה נוגעת בו, וכאן גם הגיע לבית המשפט. חבר קיבוץ פנה לבית משפט השלום (הוא – המבקש)

האם אגודה שיתופית חייבת לקיים "מכרז"

לא אחת הנהלות הקיבוץ מפרסמות "מכרזים": לדירה, למגרש, לתפקיד, למשרה, לוועדות, להפעלת פעילות או עסק ועוד. ל"מכרז" היבטים משפטיים יחודיים. במהותו זהו הליך של פנייה לקבלת הצעות לעניין מסויים שהוא נושא המכרז. על גופים ציבוריים חלה חובה לערוך "מכרז ציבורי" וחלים עליהם "דיני המכרזים" (ענף במשפט הציבורי שעוסק בתהליך החוזי של התקשרות הגוף הציבורי בהסכם

למי שייכים כספי הפנסיה של חבר שהלך לעולמו, לקיבוץ השיתופי או ליורשים?

כדי להבטיח את הביטחון הסוציאלי של חבריו ושל התלויים בהם, החל  קיבוץ זיקים להפריש כספים לקרן פנסיה  עבור חבריו והתלויים בהם. האסיפה הכללית של הקיבוץ השיתופי אישרה תקנון פנסיה, שבמסגרתו התחייב הקיבוץ להפריש כספים לקרן הפנסיה שפתח לחבריו. הקיבוץ הוגדר כמוטב היחידי לקבלת כספי הפנסיה, באופן שכל התשלומים שיגיעו לחבר המבוטח יועברו לידי הקיבוץ בלבד.

זכויות האישה במגרש – עברו לגרוש, וחברותה פקעה

כללי השיוך בתקנון לפי כללי השיוך בתקנון המושב השיתופי בני דרור: בעת העברת זכויות במגרש או בבית המגורים ששוייך לחבר אל צד שלישי – תפקע חברותו של החבר. התקנון קובע ש"העברת הזכויות כמוה כמתן הודעה על עזיבה את המושב ווויתור על כל טענה ודרישה של המעביר כלפי המושב". האם הוראה זו חלה גם בעת הליך

"פקעה חברותו" של חבר שלא גר בגינוסר למעלה מעשרים שנה

לסיום חברותו של חבר בקיבוצו יש "משמעויות מרחיקות לכת, שאינן קנייניות בלבד. עקירתו של אדם ממקום מגוריו פוגעת בכבודו, בחרותו ובקניינו. ביתו של האדם אינו רק קורת גג לראשו אלא גם אמצעי למיקומו הפיזי והחברתי", כך פסק בעבר בית המשפט העליון, שהדגיש כי "בחינת השאלה האם פקעה מאליה חברות בקיבוץ צריכה להיעשות בזהירות מירבית". ועד

מה מותר לשתף ולחשוף לחבר קיבוץ

חברי קיבוץ מלינים ל"משפט חברים" כי נמנע מהם לקבל עותק שלם מחוות דעת שיש בידי הקיבוץ לעניין היטל ההשבחה הנוגעת לביתם. חוות הדעת נוגעת גם לשורת בתים אחרת והקיבוץ משיב שתהיה בכך פגיעה בפרטיותם של החברים האחרים, ולכן מאפשר לחבר לעיין בחוות הדעת רק במשרדי הקיבוץ. החבר יכול לקבל מידע או לרשום לעצמו רק נתונים